סקר קטן לפני שמתחילים…
כמה מכם מחברים את אופני הקרבון לטריינר בלי לחשוב פעמיים?
וכמה מכם מחברים לטריינר את אופני הקרבון היקרים ללבכם וברגע שמתחיל ספרינט קשה כבר בטוחים שכל חריקה קטנה היא סדק בשלדה ושהנה כל הכסף שהשקעתם יורד לטמיון?
אם אתם שייכים לקבוצה השנייה, אתם ממש לא לבד.
מאיפה בכלל מגיע הפחד?
השקעתם באופני החלומות שלכם. שלדת קרבון, גלגלים יקרים, הילוכים אלקטרוניים וכל האבזורים האפשריים…
ואז מגיע החורף. או הקיץ הישראלי. או סתם יום שאין כוח להתמודד עם התנועה, הרוח או הנהגים.
מחברים את האופניים לטריינר ואז זה מגיע… בספרינט הראשון השלדה מתנדנדת מעט מצד לצד, ואתם בטוחים ששמעתם רעש.
לא משנה אם זה היה הפלסטיק של הטריינר, הרצפה או הברך שלכם, הראש כבר מתחיל לחשב כמה עולה שלדה חדשה.
אבל האם החשש הזה באמת מוצדק?
למה בכלל להשתמש באופניים היקרים?
האמת היא שיש לא מעט סיבות טובות.
אתם מתאמנים בדיוק באותה תנוחת רכיבה, עם אותו אוכף, אותם קראנקים, אותה מערכת הילוכים ואותו מד הספק.
אין צורך לכוון אופניים אחרים. אין צורך להתרגל מחדש. אין צורך למצוא מקום בבית לעוד זוג אופניים.
ובעיקר, אין צורך להוציא עוד כמה אלפי שקלים בודדים (גם אם לא רבים) על "אופני טריינר" שכל ייעודם הוא לעמוד מול קיר ולבהות במסך של Zwift.
אז מה באמת קורה על הטריינר?
כאן מתחיל הוויכוח הגדול.
על הכביש האופניים יכולים לנוע מצד לצד באופן טבעי. על טריינר Direct Drive (זה שבו מסירים את הגלגל האחורי ע"מ לחבר את השלדה לטריינר) הציר האחורי מקובע, ולכן רבים חוששים שכל כוחות הפיתול עוברים ישירות אל השלדה.
על פניו זה נשמע הגיוני.
אבל כשמנסים למצוא הוכחות לכך שהשימוש הרגיל בטריינר גורם לשברים בשלדות קרבון מודרניות, מגלים שהמציאות קצת שונה.
מה באמת יודעים?
למרות שהנושא עולה כמעט בכל פורום רכיבה, כמעט שאין מחקרים אקדמיים שבדקו באופן ישיר את השפעת הטריינר על שלדות קרבון.
מצד שני, יש לנו משהו לא פחות חשוב: ניסיון מצטבר.
בעשור האחרון מיליוני רוכבים ברחבי העולם צברו אינספור שעות על טריינרים חכמים. קבוצות WorldTour מתאמנות עליהם. טריאתלטים מקצוענים מתאמנים עליהם. רוכבים חובבים מבלים עליהם שעות ארוכות מדי שבוע.
אם הייתה בעיה הנדסית מהותית, היינו מצפים לראות עשרות או מאות דיווחים על שלדות שנשברו כתוצאה ישירה מרכיבה על טריינר, לצד אזהרות גורפות מצד היצרנים. בפועל, המגמה היא דווקא הפוכה: אם בעבר לא מעט חברות הזהירו ששימוש בטריינר עלול לפגוע באחריות, כיום יצרנים גדולים רבים מאשרים אותו או מפרסמים הנחיות מפורטות לשימוש נכון.
גם בשטח קשה מאוד למצוא מקרים מתועדים שבהם שלדת קרבון מודרנית ניזוקה מעצם הרכיבה על טריינר. זה כמובן לא אומר שהסיכון הוא אפס. התקנה לא נכונה, שימוש במתאם שאינו מתאים, הידוק יתר של ה-Thru-Axle או פגיעה באופניים בזמן ההרכבה והפירוק בהחלט עלולים לגרום לנזק.
אלא שבמקרים כאלה, הבעיה היא בדרך כלל באופן ההתקנה או התחזוקה, ולא בעצם השימוש בטריינר.
ומה אומרים האנשים שבודקים טריינרים למחייתם?
כשבודקים מה אומרים לאורך השנים שמות מוכרים כמו DC Rainmaker, GPLama ואנשי מקצוע נוספים שבילו אלפי שעות על טריינרים ובחנו עשרות דגמים, מתקבלת תמונה די עקבית.
אף אחד מהם לא מתייחס לטריינר Direct Drive כאיום ממשי על שלדת קרבון מודרנית בשימוש רגיל. כולם מדגישים את החשיבות של התקנה נכונה, שימוש במתאמים המתאימים והידוק לפי הוראות היצרן.
גם העובדה שרוב יצרני האופניים הגדולים מאשרים כיום שימוש בטריינרים, בניגוד לעבר שבו חלקם הסתייגו מכך, מחזקת את התחושה שהחשש גדול בהרבה מהסיכון בפועל.
בנוסף, טריינרים מודרניים רבים כוללים (או מאפשרים להוסיף כאביזר אופציונלי) רגליות גמישות או מאפשרים תנועה צידית מסוימת, ויש רוכבים שמוסיפים Rocker Plate. המטרה העיקרית היא לשפר את תחושת הרכיבה והנוחות, אך התנועה הזו גם מפחיתה את התחושה שהשלדה "כלואה" לחלוטין.
מיתוס מול מציאות
| מיתוס | המציאות |
|---|---|
| טריינר הורס שלדות קרבון | אין עדויות משמעותיות לכך בשימוש רגיל ועם ציוד מתאים. |
| ספרינטים על טריינר שוברים שלדות | שלדות מודרניות מתוכננות להתמודד עם עומסי רכיבה גבוהים. |
| חייבים זוג אופניים ייעודי ל-Indoor | ברוב המקרים אין לכך הצדקה כלכלית או טכנית. |
| האויב הגדול של האופניים הוא הטריינר | בפועל, זיעה, קורוזיה, התקנה לא נכונה והידוק שגוי גורמים להרבה יותר בעיות. |
| Rocker Plate נועד להציל את השלדה | המטרה העיקרית שלו היא לשפר את תחושת הרכיבה והנוחות. כל הפחתת עומסים היא בונוס נחמד. |
אז לקנות שלדה זולה רק בשביל הטריינר?
אם יש לכם אופני קרבון מודרניים של יצרן מוכר והתיעוד של היצרן אינו אוסר במפורש שימוש בטריינר, קשה למצוא כיום הצדקה אמיתית לרכישת זוג אופניים נוסף רק מתוך חשש שהשלדה תישבר.
אם כבר רוצים להשקיע בהגנה על האופניים, עדיף להשקיע בדברים שבאמת עושים הבדל:
- מאוורר איכותי.
- מגבת או מגן זיעה.
- ניקוי יסודי אחרי אימונים.
- התקנה נכונה של האופניים על הטריינר.
- שימוש במתאם המתאים והידוק לפי מומנט היצרן (שימו לב לא להדק חזק מדי).
אלה כנראה יעשו הרבה יותר למען אריכות החיים של האופניים מאשר קניית זוג נוסף. זכרו שהזיעה היא אחד הגורמים ההרסניים ביותר באימוני Indoor, בעיקר סביב ברגים, מיסבים ונקודות חיבור שבהן חלקי מתכת פוגשים את השלדה. שם המלחים והלחות מצטברים, ועלולים עם הזמן לגרום לקורוזיה, להיתפסות ברגים ולנזקים יקרים.
בשורה התחתונה
המסקנה האישית שלי היא שאין סיבה ממשית להימנע מחיבור אופני קרבון מודרניים לטריינר. אני מכיר כמובן גם רוכבים ואנשי מקצוע שחושבים אחרת, ובסופו של דבר כל אחד צריך להחליט מה רמת הסיכון שנוחה לו, במיוחד כשמדובר באופניים יקרים ואהובים.
אני, לפחות, מתכוון להמשיך לרכוב על אותם אופניים גם בחוץ וגם על הטריינר, להפעיל מאוורר, לפרוס מגבת ולקוות שכל רעש חשוד מגיע מהברך ולא מהשלדה.
רק כדי שלא יהיו אי-הבנות: אני לא מהנדס חומרים, לא מומחה לקרבון ובוודאי לא מוסמך להבטיח שהאופניים שלכם יחיו לנצח. לכן, אם חיברתם אותם לטריינר והם נשברו בספרינט הבא, קחו נשימה עמוקה לפני שאתם מתקשרים אלי בזעם. ייתכן שהבעיה הייתה בהתקנה, ייתכן שהשלדה כבר נפגעה קודם, וייתכן שפשוט הפקתם יותר וואטים מטאדיי פוגאצ'ר.
וגם ייתכן, כמובן, שפשוט לא הייתם צריכים להקשיב לי מלכתחילה… 🙂